"תמיד צריך לכוון לזכייה באליפות"

בני "רב בריח" הרצליה הייתה הקבוצה הראשונה שנכנסה למעגל המשחקים הרשמיים העונה, כאשר גברה השבוע על אוסטרוב 74:84 במוקדמות היורופקאפ. שון דאוסון כיכב, אקסבייר ת'יימס להט מבחוץ ופרט אליהם נשענה הקבוצה של מיקי גורקה בעיקר על השלד שסחב אותה גם בעונה שעברה, פרט לאחד. אור לאומי, שעשה התקדמות אדירה אשתקד ותרם 6.1 נקודות ו-42% לשלוש ב-20 דקות, ישב עדיין בצד.

קפטן נבחרת העתודה במיל', שיחגוג 21 בעוד כחודש, עדיין מנסה להתאושש ממחלת הנשיקה שפקדה אותו בשלהי העונה הרגילה אשתקד, בדיוק כשהפך לישראלי המוביל של הרצליה שסבלה ממכת פציעות. במחזור ה-30 הוא עלה לשחק חולה, הוביל את הכחולים-לבנים לניצחון חשוב על מכבי "Hunter" חיפה עם שיא קריירה של 23 נקודות ונבחר לשחקן השבוע, אבל זה פחות או יותר היה אקורד הסיום של העונה שלו.

"ביום של המשחק הרגשתי ממש חולה בבוקר", מספר לאומי, "זה היה השיא של חודש בו כל הזמן הרגשתי עייף ותשוש. ממש הגעתי לאימונים חסר אנרגיות. המשכתי לעבוד קשה והיו לי אחלה משחקים, אבל פה ושם הרגשתי נפילות במהלך המשחק, שלא ממש הבנתי מאיפה הגיעו. המשחק נגד חיפה היה מצוין, אבל אחריו קרסתי לגמרי ולא יצאתי מהמיטה ארבעה ימים. למשחק נגד קריית גת עליתי עוד יותר חולה וזו כנראה הייתה טעות. מאז אני מושבת".

המחלה הגיעה בתזמון הכי גרוע, גם מבחינה אישית וגם קבוצתית, רגע לפני הפלייאוף.
"הקטע הקבוצתי היה הכי כואב עבורי. הרגשנו שאנחנו קבוצה טובה וחזקה וסיימנו במקום החמישי בגלל ההפסד לקריית גת. זו הייתה תחושת פספוס אמיתית, ציפיתי בטירוף לפלייאוף כדי לתת שם כל מה שיש לי ולעזור לקבוצה לעשות הישג גדול. לצערי זה לא קרה. אין דרך להגדיר את זה פרט לחוסר מזל. זה לימד אותי שאי אפשר לשלוט בהכל, אבל זה עדיין כואב מאוד".

לאומי. "חודש של תשישות ועייפות"

יש כבר לוח זמנים לחזרה שלך?
"אני מרגיש יותר טוב, עדיין לא 100% לצערי. אני עדיין מתאושש מהמחלה. ירדתי במשקל וגם אחרי שבדיקות הדם יראו שהנגיף לא פעיל, תהיה לי עוד עבודה עד החזרה, אבל אני מצפה כבר להבריא ומקווה שזה יקרה בחודש הקרוב. למרבה הצער, אין שום דרך לדעת מתי אוכל לשוב לפעילות מלאה. זה דבר שמשתלט על כל הגוף בעוצמה גדולה, לא משהו שאפשר להילחם בו. זה קשה אבל זה יעבור. אחרי ארבעה חודשים על הספה, המוח כבר רוצה להתפוצץ והגוף רוצה להיות 24/7 על המגרש".

איך שחקן צעיר כמוך מסתגל לארבעה חודשים כאלו של השבתה מוחלטת?
"זה קשה מאוד, לא הייתי יכול לעשות כלום חוץ מלראות טלוויזיה, אז ראיתי כל משחק ששודר בטלוויזיה – כולל הכל. נהניתי מאוד לראות את החברים שלי מהעתודה מביאים כל כך הרבה כבוד למדינה בקיץ, זה היה פשוט תענוג וכיף גדול. הייתי מאוד גאה בהם והמטרה העליונה שלי נותרה לייצג את ישראל ולהביא כבוד למדינה. הדבר היחיד שהמחלה כן נותנת בצד החיובי זה מוטיבציה לא מהעולם הזה לעבוד ואני מבטיח לעבוד הכי קשה שאפשר ברגע שאוכל לשוב לפרקט".

מה הופך את בני הרצליה לקבוצה שקידמה כל כך הרבה צעירים בשנים האחרונות?
"זה מועדון שנותן המון ביטחון ומאוד מאמין בשחקנים שלו. הדבר המרכזי הוא שנותנים לך גב לעשות טעויות וללמוד מהן. בגלל זה יש תוצאות, כבר שנים שהרצליה מפתחת שחקנים, זה לא דבר חדש. זה מועדון מדהים לכל צעיר לגדול בו, מבחינת היחס, המשמעת והאיכפתיות. מיקי גורקה זה מאמן עם לב ענק, אין דברים כאלו. לפני שהוא מאמן מדהים, מכל הבחינות המקצועיות, הוא בן אדם עם אופי ואישיות שלא רואים הרבה בעסק הזה. הוא בעצם כמו אבא, מאוד איכפתי, כל הזמן שואל ומתעניין ודואג להחדיר ביטחון ומוטיבציה. הוא פשוט אלוף בזה. גם אלדד אקוניס וכל המערכת כל הזמן דוחפים, לא משאירים אותך אפילו לרגע מחוץ לתמונה. זה כיף לבוא למקום שכל שחקן ובורג מרגיש בו חשוב כל כך".

עם גורקה. "אופי ואישיות שלא רואים הרבה"

איך זה לשחק לצד שני זרים ותיקים כמו ג'ף אדריאן וטוריאן גרין?
"קודם כל, לומדים מהם המון, אלו שני שחקנים שעברו המון בקריירה. שניהם הכי מקצועיים שיש, לוקחים כל משחק ברצינות אדירה ומשקיעים בכל אימון. זה הכיף הכי גדול לשחק ליד שחקנים כאלו, שדואגים ללמד, להסביר ולפתח אותך ובמקביל עושים דברים אדירים בשביל הקבוצה על הפרקט. ג'ף לא בעמדה שלי, אבל אני לומד ממנו המון על תזונה, חדר כושר וכו'. עם טוריאן יש לי הרבה שיחות, כי אנחנו עושים דברים דומים על המגרש. הוא מלמד אותי המון".

למעשה, שמרתם בסגל את כל שלושת הזרים שעלו בחמישייה בעונה שעברה, זה לא קורה כל יום.
"זה יתרון עצום וכל הכבוד למערכת. טוריאן, ג'ף וחליל הם שלישייה חזקה מאוד בליגה הזאת. לפני המספרים ולפני הכל, הם פשוט ווינרים. כל אחד מהם יודע לעשות את הדברים הנכונים בזמנים הנכונים והם ניצחו לנו המון משחקים. זו מתנה להיות ליד שחקנים כאלו. טוריאן לקח אליפויות בקולג' ושיחק בכל אירופה, ג'ף עשה קריירה מרשימה ב-NBA וחליל הוא חיית כדורסל – הם פשוט מבינים מה צריך לעשות כדי להיות חלק מקבוצה מנצחת. חליל הוא מהסנטרים הכי טובים בליגה, יש לו ראיית משחק נדירה, הוא פשוט רואה הכל וקורא כל סיטואציה. האינטליגנציית כדורסל שלו זה דבר מדהים, הוא תלמיד של המשחק שכל הזמן משתפר".

לאומי. "אחרי ארבעה חודשים על הספה, המוח מתפוצץ"

בעונה שעברה קלעת ב-40% לשלוש, אבל בפחות מ-60% מהקו. מה עושים כדי לשפר את זה?
"האמת היא שלאורך כל השנים הייתי שחקן של 90% מהקו וזה מאוד לא אופייני לי. אני חושב שזה בא מהתרגשות של עונת רוקי, לשחק פתאום באולמות מלאים מול השמות הכי גדולים. העונשין הוא דבר מאוד חשוב לי כגארד ואפילו במהלך המחלה הצלחתי לעבוד על זה קצת. אני בטוח שאשפר את האחוזים בעונה הבאה".

תום מעיין דיבר במסיבת העיתונאים על אליפות כמטרה. מה דעתך?
"אני תמיד אומר שצריך לכוון לאליפות, בסופו של דבר בשביל זה כולנו פה. בכל קבוצה שאני אשחק בה, זו תמיד תהיה המטרה מבחינתי ואין שום דבר מביך או מפחיד בלכוון לשם. אני אוהב לכוון גבוה ולהציב מטרה שהיא אתגר, בתקווה כמובן לעמוד בה בסוף העונה. אני לא רוצה להסתפק בכניסה לפלייאוף".

ומבחינת שאיפות אישיות?
"תן לי קודם כל להחלים, אחרי זה נדבר על השאר. הדבר היחיד שאני רוצה עכשיו זה להיות מסוגל לחזור לעבוד".