"אוהב ומעריך כל רגע בקריירה שלי"

אחרי קריירה מפוארת, שכללה שתי זכיות באליפות המדינה, שני גביעים, 119 משחקים במדי נבחרת ישראל ו-35 ב-NBA, גל מקל הודיע היום (רביעי) על פרישה מכדורסל בגיל 34.5 במסיבת עיתונאים שנערכה במשרדי איגוד הכדורסל בתל אביב.

"יש ביום הזה שמחה, התרגשות, גאווה, סיפוק והכרת תודה, יש ברגע הזה גם נגיעות של עצב כי החלטתי להיפרד ולסיים פרק שהוא אהבת חיים בשבילי - לשחק כדורסל", אמר מקל בהתרגשות ניכרת, "מאז שאבא שלי שם לי את הכדור הכתום ביד בגיל 3, אני איתו – לא נפרדנו לרגע. חלמתי והגשמתי, שמחתי והתאכזבתי, למדתי והתפתחתי. היו לי רגעי אושר, הכרה ותהילה וגם רגעי עצב ותסכול.

צילום: באדיבות איגוד הכדורסל

"הכדורסל לקח אותי מסביב לעולם, הוא הכיר לי תרבויות, נתן לי פרנסה והכיר לי אנשים שהפכו למשפחה עבורי. אני אוהב ומעריך כל רגע בקריירה שלי: כל תואר, כל ניצחון, כל אסיסט, כל איבוד, כל אימון, כל הפסד ואפילו כל פציעה. הגשמתי את כל מה שחלמתי עליו. אמשיך ליהנות מהכדורסל ליד הבית, בצפייה מהטלוויזיה ואולי אפילו בעבודה עם שחקנים שירצו לעשות את אותה דרך מדהימה. כרגע אני מרגיש שאני לא יכול לתת למשחק הזה את מה שמגיע לו וזה את כל כולי. זה הרגע הנכון להפסיק ולהגיד תודה".

על הפציעות שעבר: "השנתיים האחרונות לא היו פשוטות. בסטנדרטים שהרגלתי את עצמי לאורך כל הקריירה, זה היה מתיש. אולי בעוד כמה חודשים אשתגע ואשאל את עצמי מה עשיתי, אבל לא נראה לי. זה מרגיש לי הזמן. דמיינתי את היום הזה, ראיתי חברים שפורשים ואני שמח ומאושר. אני הכי שלם עם עצמי ומתרגש לקראת הדברים שיבואו".

צילום: באדיבות איגוד הכדורסל

על ההופעות בנבחרת: "בשנתיים האחרונות הייתי במרדף מתמיד להיות כשיר. הדרייב הכי גדול שלי תמיד היה לשחק בנבחרת ישראל. הרבה פעמים בקריירה הרגשתי שאני קודם כל שחקן של הנבחרת, לפני של ההקבוצה. לדעת שאני מסיים כקפטן נבחרת ישראל זה אחד הדברים הכי מרגשים".

על הרגעים הכי מאושרים בקריירה: "קשה לבחור, אבל זה קודם כל התארים: האליפויות, הגביעים, החתימה ב-NBA והמשחק הראשון. היה מאוד מרגש לעלות עם גראן קנאריה ליורוליג. הרגעים עם הנבחרת כמובן, כשאתה מרגיש שמדינה שלמה מאחוריך. אני לא חושב שיש עוד שחקן בארץ שחווה הכול והופיע בכל כך הרבה מפעלים. אחד מהדברים שסימנתי לעצמי בתקופה הקרובה זה לנסוע לכל מיני מקומות שמאוד התרשמתי מהם ואני רוצה ללמוד ברמה של הניהול והפרטים הקטנים".

צילום: באדיבות איגוד הכדורסל

על המאמנים שהדריכו אותו: "בתחילת הדרך התמזל מזלי להיות עם עודד קטש וליאור ליובין שעיצבו אותי, וגם עם שחקנים מסביב שלמדתי מהם. במקצוע הזה אני רואה הרבה שחקנים מצוינים שנופלים לפעמים בין הכיסאות. לי היה את המזל להגיע לידיים הנכונות, שנתנו לי הכוונה. היו עוד הרבה מאמנים, ארז אדלשטיין , צביקה שרף, הייתי עם מאמנים גדולים: ריק קרלייל, מונטי וויליאמס, איבון נבארו, ז'ואן פלאסה, לואיס קאסמירו, דיאן ראדוניץ'. הייתי עם גדולים ולמדתי מכולם, זו הייתה זכות גדולה".

צילומים: באדיבות איגוד הכדורסל