''המנויים, הספונסרים והעניין מעידים שהמועדון גדל''

את השבוע השני של יוני 2016, ניצן חנוכי לא ישכח לעולם. יום אחרי שהניף צלחת אליפות היסטורית כקפטן מכבי "ראנד מדיה" ראשל"צ, הוא ציין את יום הולדתו ה-30 וקפץ באותם ימים בין חגיגות לחגיגות. הגארד, שגדל במכבי רעננה ועבר בשש קבוצות שונות בליגת ווינר סל, הפך לסמל של הכתומים והעונה הקרובה תהיה השישית שלו במועדון, כאשר בשלהי העונה שעברה הוא האריך חוזה עד 2018. שלושה חודשים אחרי החגיגות, חנוכי יודע שהאליפות אולי הקפיצה את קבוצתו למרכז הבמה, אבל לא מבטיחה דבר לקראת העונה הקשה שמחכה לקבוצתו, הן בניסיון ההגנה על התואר והן בצ'מפיונס ליג החדש.

"חובת ההוכחה היא עלינו השנה וזה ברור פה לכולם", אומר הקפטן בראיון לאתר המנהלת, "היה לנו מספיק זמן לעכל את האליפות ואנחנו כבר לגמרי עם הראש בשנה החדשה. כל פעם קופץ ספיח נוסף של חגיגות, כמו הסרט שהוציא המועדון לאחרונה וזה כמובן הישג עצום שתמיד אשמח להיזכר בו, אבל די – עברנו הלאה וכולנו מרוכזים במשימות הבאות".

לא כל האלופות הקודמות ידעו למנף את ההצלחה בשנים הבאות והתקשו להתמודד עם עזיבת הכוכבים. מה עושים אצלכם כדי לייצר המשכיות?

"אני חושב שרואים אצלנו חשיבה קצת אחרת. יש ביקוש רב מאוד למנויים, התקציב גדל מה שמעיד על כך שהצלחנו להביא עוד ספונסרים ולהגדיל את העניין סביב הקבוצה ונרשמנו שוב לאירופה, למפעל עוד יותר בכיר. כל הדברים האלה מעידים שהמועדון ממשיך לגדול ולצמוח. השאיפה שלנו היא כמובן להישאר בצמרת ואנחנו יודעים שהשנה זה יהיה סיפור אחר, כי נקבל יותר כותרות ונהיה יותר בפוקוס. מחכה לנו שנה מאתגרת, ידאגו 'להזכיר' לנו שאנחנו אלופים ויש לזה כמובן משמעות גדולה".

כבר שיחקת בקבוצה שחשבה ודיברה אליפות כמו בני השרון בזמנו, מה היה ההבדל הפעם שהצלחתם להתעלות במאני טיים אחרי חצי עונה פחות טובה בליגה?

"היו לנו הרבה עליות ומורדות לאורך העונה, אבל כבר בתחילתה הראינו ניצוצות של קבוצה מיוחדת. אני חושב שלאורך כל העונה הרגשנו שאפשר להגיע לטופ והניצחונות לקראת סוף העונה וכמובן בפלייאוף נתנו לנו עוד ועוד אמונה. באיזשהו שלב הרגשנו שמשהו 'נדבק' ושאנחנו יכולים לעשות את זה. הקבוצה של שנה שעברה הייתה חבורה באמת מיוחדת, עם שחקנים מדהימים ואנשים נהדרים. עובדה שגם עכשיו, אחרי שחלק מהשחקנים התפזרו, אנחנו עדיין בקשר חזק וטוב. מעבר לצד המקצועי, 'הביחד' שהיה לנו עשה את ההבדל ונתן ערך מוסף שלא להרבה קבוצות יש. החברות הטובה שנרקמה הייתה חלק מרכזי בהישגים".

מניף את הצלחת. "גם אחרי שחלק מהשחקנים התפזרו אנחנו עדיין בקשר טוב" (צילום: עודד קרני)

עברת קיץ נדיר יחסית, בלי משחקים של נבחרת ישראל. איך התכוננת לעונה?

"אין ספק שהעובדה שלא הייתה נבחרת יצרה מעין חלל עבורי. מצד אחד, היה כיף קצת להתאוורר ומצד שני הייתי צריך למצוא פתאום 'תעסוקה' ולהתאמן לבד, שזה גם לא דבר פשוט. נהניתי לבלות יותר זמן עם המשפחה כמובן, אבל באיזשהו שלב החלו כבר הגעגועים לכדורסל. קיבלנו תוכניות מסודרות מצוות האימון בקבוצה, עבדתי גם לבד וגם עם מאמן אישי כדי לשמור על כושר".

גם בעונה שעברה שיחקתם המון משחקים, אבל אז זה היה תלוי הישגים. השנה מראש אתם הולכים לעונה ארוכה ומתישה. ההכנה לעונה כזו היא אחרת?

"אפשר לראות שכבר בשלב הבנייה, עם חמישה זרים אמריקאים, הייתה מחשבה על עיבוי הסגל מתוך הבנה שצריך להתכונן ולהיערך מראש. אני בטוח שהניסיון שצברנו בעונה שעברה באירופה יעזור לנו בקטע של העומסים וחלוקת הכוחות. מבחינתנו כשחקנים, זה כיף, כולם יגידו לך שהם מעדיפים לשחק מאשר להתאמן. עבורי, כל טיסה כזו לחו"ל היא כמו מיני מחנה אימונים שבו אתה מתגבש עם החברים. כמובן שכאשר מנצחים הכל הרבה יותר קל, אבל גם דברים פחות נעימים ומעצבנים, כמו טיסה שנדחית או אוטובוס שנתקע, מגבשים בסופו של דבר כשיש אווירה טובה במערכת".

מה הציפיות שלכם מהעונה הראשונה של הצ'מפיונס ליג?

"בשנה שעברה דיברנו בינינו על לעבור שלב ואחר כך עוד שלב, ובסוף עשינו דרך נהדרת וכמעט הגענו לפיינל פור. השנה מדובר בתקציבים הרבה יותר גדולים ובשמות יותר גדולים, של שחקנים שכבר עשו הרבה דברים וזכו בתארים. הרמה תהיה מן הסתם הרבה יותר גבוהה ונצטרך להתייחס לזה בהתאם. נפגוש שם סגנונות שונים של כדורסל ונהיה חייבים להיות ערוכים. המטרה הראשונית היא לעבור את הסיבוב הראשון ומשם נראה הלאה, כמו לפני שנה".

"המטרה הראשונית לצ'מפיונס ליג: לעבור את הסיבוב הראשון" (צילום: לילך וייס)

בשנה שעברה צ'ארלס תומאס הורחק בגלל תקרית איתך, עכשיו אתם חברים לקבוצה.

"זה משהו שעבר בראש כשהשם שלו עלה, אבל אנחנו מקצוענים. דיברתי איתו כבר בקיץ, שמנו את זה מאחורינו והכל בסדר. עכשיו כשהוא הגיע אנחנו כבר חברים טובים, זה לא משהו שחושבים עליו יותר".

איך ההתרשמות הראשונית מהזרים החדשים?

"עוד קשה מאוד לדעת, רק התחלנו. בינתיים זה נראה בסדר גמור, אבל אנחנו צריכים להכיר אחד את השני. גם בשנה שעברה במשחקים הראשונים עוד לא ידענו והכרנו את האיכויות של כולם, זה לקח קצת זמן. נעבוד קשה ונתחבר".

הסיפור של שון דאוסון הכניס אתכם לסיטואציה אמביוולנטית קצת, לא?

"מצד אחד, אנחנו עוקבים ומאחלים לו הצלחה, כולנו כמובן נשמח בשבילו אם הוא יצליח שם ויהיה הישראלי השלישי ב-NBA. מצד שני, זה לא עוד שחקן בראשל"צ, נקבל אותו בזרועות פתוחות ובשמחה גדולה אם הוא ישוב. אנחנו בקשר איתו כל הזמן, יש לנו קבוצת וואטסאפ של החבר'ה מהשנה שעברה שעוד חיה ונושמת, כיף לשמור עם כולם על קשר גם אחרי שהם התפזרו כי זה באמת אוסף נדיר של בני אדם".

יחד עם דאוסון. "עוקבים ומאחלים לו הצלחה" (צילום: לירון מולדובן)

תהיה בן 32 בסוף החוזה הנוכחי שלך. עוד קצת מוקדם אולי לשאלה כזו, אבל אתה רואה את עצמך מסיים את הקריירה בראשל"צ?

"אני מרגיש טוב במערכת, השתלבתי פה כמו בן בית. אין מאושר ממני להיות בראשל"צ, באמת שמדהים לי וכיף לי פה בכל רגע. כשהייתי צעיר, תמיד רציתי לשחק בקבוצות שמשתתפות באירופה ואמרתי שאם זה יקרה בראשל"צ, זה בכלל יהיה מושלם, אז אני יכול להגיד שסימנתי וי גם על זה. עכשיו החלום הוא לשחק בראשל"צ באולם החדש שייבנה פה".

מה אתה יכול להבטיח לאוהדי הקבוצה?

"דבר ראשון, שכמו כל שנה, נעשה הכל בכל משחק ונשאיר הכל על הפרקט. בשנה שעברה הייתה התקדמות אדירה בקטע של הקהל, נוספו הרבה אוהדים חדשים וראינו יותר ויותר כתומים במשחקי חוץ, מה שנתן לנו הרגשה של קבוצה גדולה. אני מקווה שזה ימשיך ונשמח מאוד אם הם ימלאו את האולם בכל מגרש ויעזרו לנו להפוך את בית מכבי למבצר".