רלף שלי

<P><IMG alt="" hspace=10 src="http://www.basket.co.il/pics/2007/articles/shimon.jpg" align=right vspace=10 border=1>רלף קליין הוא בשבילי קודם כל מחנך דגול. לפני הכל. אני מכיר אותו עוד מהימים שהוא שיחק במכבי ת"א, במגרש הבלטות הישן ברחוב מכבי. אני ממש זוכר את אותה בלטה מפורסמת שמשם הוא היה קולע בלי להחטיא. הוא היה שחקן נהדר.<BR><BR>רלף סיים את הקריירה שלו כשחקן, והפך להיות מאמן. כבר אז ראו את הכישרון הגדול שלו בניהול משחק. זה מסוג הדברים שאתה נולד איתו, או שיש לך את זה או שאין לך, ורלף ניחן בחושים חדים. הוא היה אינטלגנט בצורה יוצאת דופן, קורא מהלכים קדימה, ומאמן נהדר.<BR><BR>בלי שמץ של ספק הרגע הגדול שלו היה כשהוא הוביל אותנו לניצחון היסטורי על צסק"א מוסקבה בוירטון, שם נקבע מטבע הלשון שאמר טל ברודי - אנחנו על המפה ונישאר על המפה.<BR><BR>משם הגענו לבלגרד, לזכייה הראשונה בגביע אירופה. אני זוכר את הנאום שלו לקבוצה לפני המשחק. הוא אמר שאנחנו משחקים כאן בגמר גביע אירופה לאלופות וכל האומה מחכה לראות את המשחק הזה. הוא הסביר להם מה המשמעות של להביא את הגביע בפעם הראשונה לישראל. זה היה מרגש.<BR><BR>אלו היו רגעים היסטוריים, שלא התנסינו בהם אף פעם לפני כן. זה התחיל באותו שבוע נהדר בבלגיה עד לרגע הגדול בבלגרד. אלו ימים שאני נוצר לנצח, הרגעים של לפני הזכייה ואחרי הזכייה.<BR><BR>אני נזכר באותו יום שישי בערב, שחיכינו בבלגרד לטוס חזרה ארצה. אלו היו ימים נהדרים, שבהם ניהלנו הרבה שיחות.<BR><BR>יש עוד הרבה רגעים משותפים, עוד בימים שהוא גר ברחוב קפלן. לשמלוק מחרובסקי היה באותו בניין משרד, והיינו נפגשים ומדברים שעות. הוא באמת היה איש שיחה נהדר, נעים הליכות, אינטלגנט. היה לו אכפת מאוד ממה שקורה סביבו במדינה. אני זוכר את התקופה שהוא אפילו שקל ללכת לפוליטיקה ולבסוף נמנע מלעשות כן.<BR><BR>בשבילי, כאמור, הוא ייזכר קודם כל כמורה ומחנך, ועצם העובדה שהוא המשיך ואימן נערות עד יומו האחרון, זו עדות למשמעות של הכדורסל בחייו. הכדורסל שנתן טעם מיוחד לחייו.<BR><BR><BR>אני זוכר את הביקור האחרון שלי אצלו, ביום שלישי. הגעתי לתל השומר, ישבתי לצידו וכל מעיניו התרכזו בזה שאנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיה לנו רכז מהמעלה הראשונה בקבוצה. הוא הדגיש את זה בפני. דיברנו על ימים עברו ועל הכדורסל, והזיכרון לא בגד בו.<BR><BR>אני שמח שמדינת ישראל ידעה להכיר את פועלו. יותר מכך, אני שמח שהוא זכה לראות את האהדה סביבו בפיינל פור האחרון, ובמיוחד בערב המיוחד שנערך לכבודו על ידי האוהדים של מכבי ת"א. אני יודע שזה גרם לו לנחת ברגעים האחרונים שהוא התמודד עם המחלה.<BR><BR>יהיה זכרו ברוך.</P> <P><BR></P>