אחרי הזכיה בליגה הבלקנית ולפני הסדרה הקשה הצפויה מול אשדוד, ליאור ליובין התפנה מהמנגל לדבר עם אתר המנהלת
"גדלתי על חלום אחד וזה להיות שחקן כדורסל ובגיל 29 החלום התנפץ". ליאור ליובין עומד על הקווים כמאמן ראשי בגלבוע/גליל עונה שנייה ברציפות ותהיו בטוחים שגם בשנה הבאה הוא יהיה שם. הרכז לשעבר שפרש לאחר פציעות הביא תואר אירופאי ראשון כמאמן ראשי והוא עוד לא בן 35. ארז אדלשטיין אמר עליו שהוא בטוח יהיה מאמן גדול - הצעד הראשון כבר נעשה.
דלית כהן
עברו כמה ימים מהזכייה בבלקנית, איך הרגשה האישית שלך?
"לא ייחסתי לזה משהו אישי, עצם הזכייה מאוד משמחת, לפעמים כשמתחילים במסע של הקמפיין והתחרות אי אפשר לתאר איך תהיה ההרגשה, אני חושב שגם הדרמה במשחק הוסיפה להרגשה השמחה וכמובן גם לראות את השחקנים שמחים, הקהל והמועדון - אין יותר מאושרים מאיתנו ברגע הזה".
אמרת שזה היה משחק של השחקנים ולא של המאמנים – אומנם אתה לא עולה בעצמך על הפרקט אבל שחקנים לא משחקים טוב תחת מאמן גרוע....משהו טוב בטח עשית
" שאמרתי את זה התכוונתי שיש משחקים על תואר ויש שלב במשחקים שלעשות את מה שאתה אמור לעשות זה לא מספיק, אלא צריך להפוך את זה לדרך מסוימת שבה אתה מוציא יותר מעצמך. לפעמים מאמנים מספקים את הדרך הטקטית אבל השחקנים צריכים את היכולת הגבוהה ליישם את זה, לפעמים רק להקשיב להוראות זה לא מספיק, בטח במשחקים כאלה ובפיגור. השחקנים גייסו כוחות ואנרגיות לבצע את מה שהם ביצעו וזה הקרדיט שלהם".
" גדלתי על חלום אחד וזה להיות שחקן כדורסל ובגיל 29 החלום התנפץ. עדיין רציתי להיות שחקן ולהיות בתחום, איכשהו הכדורסל, האימון, ההדרכה והיכולת לתת, קשורים אחד בשני - לא אגיד שהתגלגלתי לאימון אבל זה לא היה החלום שלי, זאת קריירה שנייה. בעידן שלנו יש יותר מקריירה אחת. זה משהו שהרגשתי בו טוב כי זה כדורסל וזה התחום שאני אוהב ורציתי להישאר בו וכרגע זה המקום שלי נכון לעכשיו".
רומאו טראויס וג'וזף ג'ונס ללא ספק שני הזרים הבולטים של הקבוצה – יש חשיבה לעונה הבאה להשאיר אותם?
"לי כמאמן יש שיקולים אישיים ומקצועיים; ברמה אישית אם הייתי יכול, הייתי משאיר את כל הקבוצה כמו שהיא. ברמה מקצועית אני חושב ששניהם תורמים לנו המון וברור שאנחנו רוצים לראות אותם. לכל צד יש בעיות אחרות להשאיר שחקנים ודאי שהיינו רוצים, אני מניח שגם שהם ירצו, נחכה עם זה לקיץ".
מי כמוך יודע כשחקן לשעבר על מצבם של השחקנים הישראלים בארץ וגלבוע\גליל תמיד אומרת שהיא משקיעה בצעירים ישראלים. ראייה לכך הייתה נמרוד טישמן שבלט בחצי גמר מול הפועל תל אביב. כמה זה קשה לאזן בין הרצון לנצח כל משחק לבין הרצון לגדל שחקנים ישראלים צעירים ולתת להם דקות?
"אני לא מסתכל על דברים ככה. אני עושה את מה שצריך כדי שהקבוצה תצליח ותנצח. אני לא חושב ששחקן ישראלי יכול לתרום פחות ברגע נתון משחקן זר. הניתוחים מתבססים על דברים סטטיסטיים אבל לכל אחד יש נפילות, אני לא מסתכל על הניתוחים האלה כששחקן נמצא על הפרקט וזה לא נכון לעשות את זה. מי שמשחק זה בגלל שהוא נכון להיות על הפרקט באותו רגע. אנחנו כמערכת מאוד משתדלים לתת מקום לצעירים אבל כל דבר הוא התפתחות. נמרוד אצלנו ל-3 שנים ומתפתח ויהיה בכיר אין ספק. הוא בא לפה כדי להתחיל בנקודה מסוימת. אנחנו מסתכלים על הדרך כתהליך. נמרוד היה משמעותי בכל הפיינל פור והיה חסר לנו שחקן זר. כשרונות יש אבל זה גם תלוי איך באים, גם אופיר היה מצוין וגם הוא כביכול לא בכיר לפי סטנדרטים מסוימים אבל לכל אחד יש הזדמנות".
מתחילת העונה ובמשך 3 סיבובים שמרתם על המקום השני בטבלה למרות דברים לא מתוכננים שקרו כמו הפציעה של יבזורי, הגעתו של כריס תומאס ובין לבין גם דברים כמו הפרשה של פלס – איך אתה מסכם את העונה הסדירה?
"אנחנו מאוד מרוצים שהשגנו את המקום השני, עשינו את זה בדרך יפה. הייתה פתיחת עונה פחות יציבה אבל אחר כך הצגנו כדורסל יותר עקבי, יציב ואיכותי וזה קורה להרבה קבוצות שנבנות מחדש כל שנה, גם לנו. אני חושב שיצרנו קבוצה ולא מקבץ שחקנים שיכולים לנצח ומידי פעם להפסיד וזה נתן לנו יציבות. היתה זהות של קבוצה די בהתחלה".
אתם פוגשים בסדרת הפלייאוף את אשדוד, אומנם נצחתם אותם פעמיים ויש לכם יתרון ביתיות אבל היא מגיעה קבוצה אחרת ואפילו טובה יותר מתחילת העונה –אבל איך אתם מתכוננים לסדרה?
"אשדוד קבוצה מצוינת, הם עשו נצחונות גדולים לאורך כל העונה, בטח במחצית העונה השניה שהם הציגו כדורסל מצוין. גם במפגש האחרון שלנו איתם המשחק היה על שובר שיויון. מצפה לנו יריב עיקש ובליגה הזאת אף פעם אין הרגשה של פייבוריטיות. דווקא במשחק האחרון בבלקנית שאירחנו את משחק הגמר עדיין היינו בפיגור של 13 נקודות - נוכל להשתמש בזה כדי להמחיש לשחקנים שיתרון ביתיות הוא נכון עד שמתחילים את המשחק ולא בהכרח בזמן המשחק. אני מקווה שנלמד את זה מהפיינל פור" .