''שמחתי לשמוע על האליפות של ראשל''צ, מגיע להם''

הרבה לפני שידענו מה זה סטרץ' פור, כיכב לנגד עינינו אחד כזה. ריצ'י רלפורד, שגובהו נע איפשהו בין 1.97 מ' ל-2.01 מ', היה חזק בצורה בלתי רגילה מחד ובעל קליעה רכה מאוד מאידך שהייתה שווה לפחות שלשה למשחק ב-40%. אחרי קריירת מכללות מרשימה באוניברסיטת מישיגן, סיבוב קצר מאוד בסן אנטוניו ספרס וארוך מאוד בליגות החצי מקצועניות, הוא נחת בארץ ב-1988 במדי העולה החדשה לליגה, מכבי ראשל"צ.

דף השחקן והסטטיסטיקות של ריצ'י רלפורד | פאנצ'ו הודג'ס: מכפר בלום להוליווד | קית' בנט שומר מקום חם בלב לישראל | מייק קרטר: "המשוגע" של אולם הפחים | ראדנקו דובראש מתגעגע לאוסישקין ומשחזר את עונת 92/93 | טרנס רנצ'ר היה שמח לחזור לישראל כמאמן ראשי | דיון תומאס נזכר בשושלת של מכבי ת"א | קני סימפסון מסכם קריירה לא שגרתית ומספר על מאנו ג'ינובילי הצעיר

הוא שיחק שנתיים יפות בראשל"צ, כאשר בשנייה שבהן היה סגן מלך הסלים עם 26.6 נקודות בממוצע. בתחילת שנות התשעים יצא לסיבוב ארוך באירופה, שיחק שנים רבות ביוון ובספרד בהצלחה מרובה, כולל הזכייה הראשונה של זר אמריקאי בתואר מלך הסלים ביוון (ממוצע קריירה בארבע עונות שם: 25.6 נקודות למשחק!), עבר לכמה שנים בקפריסין ובסופו של דבר תלה את הנעליים בגיל 36 אחרי קצת יותר משנה בארגנטינה. בין כל הסיבובים, בילה עונה מרשימה בהפועל חולון ושוב היה סגן מלך הסלים של הליגה עם 25.0 נקודות לערב.

באחד ממשחקי השיא שלו באותה עונה, קלע 36 נקודות נגד מכבי ר"ג של עודד קטש הצעיר וגם קבע שיא ליגה שנשמר עד היום: 22 מ-22 מהקו. "לא ידעתי שזה שיא", מצטנע רלפורד בראיון לאתר המנהלת ומתקשה לשחזר את אותו משחק ספציפי, "אבל אני שמח לשמוע" הוא מוסיף בחיוך.

רלפורד, היום בן 52, פתח אקדמיה לכדורסל בעיר הולדתו, ריביירה ביץ' בפלורידה, אותה הוא מנהל ביחד עם שחקן העבר האגדי קני אנדרסון, ששיחק שנים רבות ב-NBA ובשיאו נבחר למשחק האולסטאר. כמו כן, לפני מספר שנים שימש כג'נרל מנג'ר בקבוצת ווסט פאלם ביץ' מליגת ה-ABL, בה נערך ניסיון מעניין לשחק כדורסל על אדמת ארה"ב עם חוקי פיב"א. הקבוצה זכתה באליפות, הליגה הצליחה הרבה פחות ונסגרה אחרי שלוש שנים. "אני עדיין עוקב אחרי כדורסל אירופי", הוא מספר, "בעיקר אחרי הליגה הישראלית, היוונית והספרדית כי אלו שלוש הליגות שהכי נהניתי לשחק בהן. למען האמת, מבחינת כדורסל, הליגה הכי קשה הייתה בישראל".

היית שחקן חמישייה באוניברסיטת מישיגן, למרות שבעמדות שלך שיחקו כוכבים גדולים כמו גלן רייס ורוי טארפלי, שהיה שותפך לחדר.

"הייתה לנו קבוצה נהדרת באותה תקופה. גלן רייס היה אז 'הצעיר שלנו' ולימדנו אותו היטב... רוי טארפלי עליו השלום היה ביג מן מהטובים שראיתי, הוא היה שחקן פשוט מדהים. זכינו בשתי אליפויות בקונפרנס הביג-10 ובאליפות ה-NIT אחרי ניצחון גדול על נוטר דיים במדיסון סקוור גארדן".

רק שנתיים אחרי סיום הקולג' הגעת לאירופה. איך היה המעבר מבחינה אישית?

"אהבתי מאוד לשחק כדורסל באירופה. הדבר היחיד שהיה חסר בזמנו הוא סקייפ ורשתות חברתיות, שהיו יכולות להקל מאוד על חיינו. תבין שהתגעגענו מאוד למשפחות ולבית באותה תקופה, אמצעים כמו שקיימים היום ואי אפשר היה לחלום עליהם פעם היו עוזרים מאוד מן הסתם".

החוזה הראשון שלך באירופה היה במכבי ראשל"צ, עולה חדשה ולא מוכרת בזמנו. איזו מין חוויה זו הייתה עבורך?

"ראשון לציון הייתה המקום שהכי נהניתי לשחק בו לאורך הקריירה. הם גרמו לי להינות אפילו יותר מהשהות שלי בישראל והאנשים היו נהדרים. יצחק (פרי) ושלמה (וייספילר), שניהלו את הקבוצה בזמנו, התייחסו לכולנו בצורה נפלאה. לשחק עם מיקי ברקוביץ' הייתה חוויה אדירה, כי הוא היה מקצוען אמיתי שתמיד גרם לקבוצות שלו להיות טובות יותר. אני עדיין בקשר עם אמיר כץ והמשפחה שלו, הוא היה אז בחור צעיר עם המון פוטנציאל. שמחתי מאוד לשמוע שראשל"צ זכתה באליפות, זה פשוט מגיע להם כי מדובר במועדון ובארגון יוצא מן הכלל".

אחר כך חזרת לעונה יפה מאוד גם בחולון לצד דייויד הנדרסון, מהזרים הגדולים ששיחקו כאן.

"דייויד היה שחקן פשוט אדיר. נהניתי מאוד לשחק איתו ואפילו נשארנו חברים עד היום. נהנינו מעונה טובה מאוד ביחד. החוויה בחולון הייתה טובה מאוד, אהבתי מאוד את האנשים שם".

לפני שהתמקדת בכדורסל, נחשבת לשחקן פוטבול מוביל. היה שלב שחשבת להחליף ענף?

"כשיצאתי מהתיכון, נחשבתי לטייט אנד הכי טוב במדינה, אבל בחרתי בכדורסל. אחר כך נבחרתי בדראפט ה-NFL על ידי הדאלאס קאובויס, אבל למרות זאת אף פעם לא שקלתי ברצינות לעבור מכדורסל לפוטבול כשכבר הייתי מקצוען".

ומה דעתך על הסיכויים של נייט רובינסון לעבור מהכדורסל לפוטבול?

"שמעתי על הניסיון של נייט רובינסון להיכנס ל-NFL ועל המבחנים שהוא עבר. אני חושב שיהיה לו קשה מאוד, זה מעבר מסובך מאוד, אבל אני מאחל לו הצלחה".

אם אתה צריך לבחור רגע אחד בלבד שלא תשכח משלוש שנותיך בישראל, מה הוא יהיה?

"היו לי הרבה זיכרונות ורגעים מיוחדים בתקופה שלי בארץ. בעונה הראשונה שלי, ראשל"צ הייתה עולה חדשה והצלחנו לתקוע יתד בליגה עם ניצחונות יפים. הרגע שלא אשכח אף פעם דווקא לא היה על המגרש: אני זוכר שמג'יק ג'ונסון הגיע לביקור בארץ (באוקטובר 1993) עם קבוצת הכוכבים שלו וקיבלתי את ההזדמנות לבלות איתו במשך שעתיים אחרי משחק הראווה. ישבנו ודיברנו על הכל והוא סיפר בפירוט על איידס, מחלה שלא ידעו עליה הרבה בזמנו".