תהיתם מדוע זאק הנקינס מקבל את הכדור על קשת השלוש למרות שהוא לא מאיים משם? עומר אריאן מסביר כיצד הוא מסיח את דעת ההגנה ונותן יתרון לירושלים
--- מאת עומר אריאן ---
יודע כל אחד, שרמת ההכנה לכל משימה חשובה לא פחות מרמת הביצוע בזמן המשימה עצמה. הכנה ראויה, מושקעת ומחושבת עשויה לכפר על רמת ביצוע נמוכה או לחילופין למנף רמת ביצוע טובה לתוצר בלתי ניתן להכנעה. כך גם בכדורסל. עבור כל מהלך, מה שאנחנו מכנים "פואנטה" – מכינה ההתקפה גם כן פעולת הכנה. פעולה שיכולה להתבטא בתנועה על המגרש, הנעת כדור, חסימות ללא כדור ובעצם כל דבר ומטרתה היא אחת - להכין את הקרקע בצורה המיטבית לקראת המהלך הקרב לבוא.
בסופה, פעולת ההכנה בעצם פותחת את האופציה להריץ את הפואנטה ההתקפית העיקרית. אם כך, נשאלת השאלה – למה לא להתחיל את המהלך ישירות ככה? למה לבזבז זמן ואנרגיה מיותרת על תנועות שיביאו אותנו למנח בו היינו יכולים להתחיל?
התשובה קשורה בביטוי שמשתרש יותר ויותר בעגה המקצועית לאחרונה – לערבל את ההגנה (Blend the Defense). בפשטות, הרצון ההתקפי הוא שהגנה תגיע לשמור על המהלך העיקרי רק אחרי שעברה דרך ארוכה ומאמץ רב. מן הסתם, מתוך הנחה שרמת הביצוע ההגנתית תהיה נמוכה יותר ותקל על ההתקפה. זה נכון עבור כל שחקן באופן אישי אבל זה נכון עבור כל מבנה הגנה קבוצתית בכלל. תמיד.
אחת שעושה זאת בצורה נהדרת היא הפועל ירושלים. מהלכים רבים של הקבוצה מהבירה מתרחשים כאשר אחד מהסנטרים שלה - שלא מחזיקים בקליעה לשלוש בארסנל הכלים שלהם - מחזיקים את הכדור מחוץ לקשת. מקרי? ממש לא. לכל דבר יש סיבה, גם לזה. אז מה הסיבה? איך זה קשור לפעולת ההכנה? ואיך בירושלים עירבלו את ההגנה החיפאית בדרך לניצחון? בואו, נדגים.
הדרך שבה בהפועל ירושלים בוחרת לעשות את אותה פעולת ערבול היא פיק אן רול כפול. הפיק אן רול הראשון הוא כזה שמטרתו היא להסיח את דעת ההגנה ותו לא. ממנו, יוצא הסנטר (בדוגמאות שלנו – זאק הנקינס) לקו השלוש. ועל אף שזה לא מהלך שנמצא בארסנל הכלים שלו ולא מסוגל לסכן את היריב, מדובר בפעולה משמעותית. כזו שמכינה את ההתקפה לקראת הפואנטה האמיתית. ומה היא אתם שואלים? הנד אוף, מסירת הגשה אם תרצו, שכוללת חסימה בתנועה (או בכינויו – "דריבל הנד אוף") עם הגארד שנמצא בצד השני. ההגנה כבר עסקה בפיק אן רול, היא כבר הייתה מושקעת כולה בצד השני, היא כבר מותשת ועייפה ורמת הביצוע שלה יורדת באופן טבעי. וכעת, זה הזמן המושלם לפואנטה ההתקפית.
ובכן, הפואנטות ההתקפיות מגוונות ושונות. לדוגמה, הפואנטה ההתקפית יכולה להיות ניצול היתרון לצורך חדירה לסל.
הפואנטה ההתקפית יכולה להיות ניצול של אותו ערבול למהלך אחד על אחד מול השומר המותש.
והפואנטה ההתקפית יכולה להיות ניצול התגובה המוגזמת של ההגנה למציאת יתרון אחר על המגרש.
על כל פנים, אפשר לנצל את היתרון. והיתרון הזה גדל. ואפשר לנצל אותו למהלכים משמעותיים יותר, בקלות יותר ובתדירות גבוהה יותר. וזו כל המטרה. אז כן, גם אם כל מה שמתרחש בחלק הראשון של ההתקפה נראה מיותר ולא תורם – גם הוא משמעותי. להכל יש משמעות. כרגיל, זה כל היופי. נתראה בשבוע הבא!