כדי להפוך לכוכב אמיתי, השנה הזו רביב לימונד צריך להחליט שוא לוקח את הקבוצה מאשקלון על הגב. חגי סגל רואה אור באשקלון
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE><STRONG>חגי סגל<BR><BR></STRONG>במקום אחר בזמן אחר, עירוני אלדן אשקלון הייתה יורדת ליגה. אבל הסיטואציה השנה אחרת ואשקלון וטוב שכך, תשחק גם בעונה הבאה בליגת לוטו, שם מקומה הטבעי. אסור היה להגיע למצב בו 80 אחוז מהקבוצות נמצאות בין חדרה וגדרה ולחזור לימים בהם הליגה הייתה מורכבת מאליצור, הפועל, מכבי ובית"ר ת"א, מכבי והפועל ר"ג וחולון היתה הקבוצה הדרומית בליגה.<BR><?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" /><o:p></o:p></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>אבל אשקלון לקחה את ההזדמנות שניתנה לה והסיקה את כל המסקנות הנכונות. אחרי כמה שנים של בינוניות, החליטו יוסי דהן וראש העיר בני וקנין שהפעם זה לא יקרה שוב. אשקלון שדרגה את התקציב ולא רק אותו. שמעון אמסלם, איש עם אין ספור שעות כדורסל והרבה רגישות חברתית, חבר לאריק אלפסי ויחד הם בונים קבוצה שלפחות על הנייר, לא אמורה להתמודד בתחתית. אשקלון בנויה לצמרת והגיע הזמן שהקהל יחזור לאולם הנהדר, כי כל זה בשבילו.<BR><o:p></o:p></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>אשקלון לא בונה להיום היא בונה גם למחר. יוני ניר, ניב ברקוביץ' ועמית שמחון, הוחתמו בשלב מוקדם (יחסית לקבוצה שהתחילה להבנות מאוחר) כולם לשנתיים. אמסלם ואלפסי הלכו על שני זרים מוכרים ומוכחים דוויין מיצ'ל שבשנה שעברה סחב את מכבי ראשל"צ עם סגל בינוני עד לפיינל-פור ומרקו קילינגסוורת' שהיה שם בשנתיים האחרונות, פעם עם נתניה ופעם עם גלבוע\גליל.<BR><o:p></o:p></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>אבל אין ספק שעליית המדרגה היא ההחתמה של רביב לימונד ובלי שום קשר לסכומים, שבאחריות אני מספר פה שאלו שפורסמו מוגזמים. לימונד הוא כוכב שעדיין לא הפך לכזה. יש לו את הפוטנציאל להפוך לגארד הישראלי המוביל, ברמה של יותם הלפרין, לא פחות. רביב כבר חווה כמעט הכל. הוא שיחק ביורוליג עם לה-מאן, הלך והתחרה כמו שצריך בליגה הספרדית עם מנורקה, ישב על הספסל של מכבי והוביל את נהריה. <o:p></o:p></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>בשנתיים הכמעט מלאות שלו בנהריה, לימונד היה אחד הישראלים הטובים בליגה עם יותר מ-14 נקודות למשחק, יותר מ-4 אסיסטים ואחוזים נהדרים מעבר לקשת. לימונד הוא החבילה השלמה. יש לו הכל. הוא יכול לשחק בשתי עמדות הגארד, גבוה, עם קליעה יציבה, חדירה נהדרת ורגליים שמאפשרות לו לשמור כמעט כל אחד. <BR><o:p></o:p></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'" lang=HE>אבל, כן יש גם אבל, לימונד כבר לא ילד, עדיין לא הצעיד קבוצה להישג גדול, כדי להפוך לסוג של מותג בליגה. השנה זו צריכה להיות השנה שלו. אשקלון עוד תביא גארד זר, ככל הנראה רכז ואם תפגע בשחקן שיידע להפעיל נכון סקוררים כמו מיצ'ל, לימונד וקילינגסוורת', זו תהיה קבוצה שיהיה קשה מאוד לעצור. השנה הזו לימונד צריך להחליט שלמרות שהוא לא קולני ולא מנהיג מלידה, הוא לוקח את הקבוצה על הגב. זה יכול להיגמר גם בפיינל-פור ואז אף אחד כבר לא יזכיר באיזו ליגה אשקלון הייתה אמורה לשחק ולמה. <o:p></o:p></SPAN></P>
<P style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt" dir=rtl class=MsoNormal><SPAN style="FONT-FAMILY: 'Times New Roman','serif'; mso-ascii-font-family: Calibri; mso-hansi-font-family: Calibri" lang=HE><o:p>
</o:p></SPAN></P>