כוכבית 599

<P>שלשום, כשלוח התוצאות הראה לקראת סוף משחק הגביע 84 חולון, 42 רמת גן, נזכרתי במשחק הכדורסל הראשון שלי.<BR><BR></P> <P>ב 1986, קרית נורדאו, השכונה הדרומית של נתניה, היתה מקום עם הרבה חול, שיכוני רכבות, וילדים שמשחקים בחוץ עד שכבר חשוך ולא רואים את הכדור, הגולות או הפורפרה. הרבה מלפפון חמוץ, הרבה פיתה עם חלבה. נעלי אדידס סטן סמית' היו הצו האופנתי, לפני שהפכו להיות נעליים של נרקומנים. והנה, במגרש הבלטות ליד השיכון הגרוזיני-בוכרי, אזור שכונה בפי דייריו "ספינת האהבה", והיה מקום של הרבה כבוד, בעיקר לסכין הקפיצית, הוקמה קבוצת כדורסל, הפועל נתניה, על ידי אחד, רובי בלינקו.</P> <P align=center><IMG src="http://www.basket.co.il/pics/2007/Gallery/07-08/round_8/ramgan_jer/ramgan_jer10.jpg" width=400 border=0></P> <P align=center><STRONG><EM>הקים את הפועל נתניה. בלינקו.(צילום: באדיבות אתר ONE- מיכה בננו)</EM></STRONG></P> <P>היינו חבורה של ילדים בכיתה ז', שפתאום מצאו מכנה משותף וגאוות יחידה. את החול מהמגרש טאטאנו בעצמנו, את הרשתות תלינו לבד, כדורים הבאנו מהבית. בימים גשומים היינו עומדים ומסתכלים בעיניים כלות איך באולם הצמוד למגרש, גן העדן האבוד שלנו, שיחקו טניס שולחן. משחק הליגה הראשון היה מול מכבי נתניה, הקבוצה השחצנית מצפון העיר. את החיוכים המתנשאים ראינו כבר בחימום, את התלבושות המדוגמות שלהם לעומת הסמרטוטים שלנו, ובעיקר, את היכולת שלהם לשחק כדורסל לעומת החיקוי שאנחנו עשינו להתרוצצות של עכברים מסוממים. חטיפה של מכבי, צעד וחצי, סל. איבוד כדור – סל בצד שני. החטאה, מתפרצת, סל. צעדים, חיתוך, מסירה – סל. 20-0. טיים אאוט. המאמן ארז: "אין מה להתרגש, שחקו פשוט". ואכן, שיחקנו פשוט. פשוט חרא. לא כי תפסנו יום רע. אלא כי לא ידענו לשחק. מבוכה. חוסר אונים. השפלה. אבל, רגע. רק רגע. הרצל צרויה מכדרר בצד ימין, חודר, מוציא כדור לזיו לב שעולה לזריקה ו... גול! גוווווווול! זיו לב מבקיע! שתי נקודות שלמות לזכותנו! "תעלו כבר את הנקודות על הלוח", אנחנו צורחים על אנשי המזכירות. עד למחצית עשינו מיני קאמבק, ולמזלם, אמיל הפוזל, שהיה אחראי על השעון במזכירות, לא עצר את שעון המשחק והתוצאה במחצית היתה 32-5. למחצית השנייה עלינו בטירוף, כמעט הכפלנו את מספר הנקודות שלנו ולא עצרנו עד שהמשחק נגמר ב 59-9 למכבי שחצנים נתניה.</P> <P>בתבוסה 96-33 לעמק חפר זה כבר כאב פחות. אפילו ב 112-26 לאבן יהודה. אבל כאב המשחק הראשון עודנו שם. נדמה לי שהדבר שהכי הציק לנו זה שהתוצאה התחרזה. חמישים ותשע תשע. חייג כוכבית חמישים ותשע תשע וקבל השפלה שלא תשכח לעולם. </P> <P>ככה זה קצת הרגיש אתמול בחולון. טופס הסטטיסטיקה שלנו נראה כמו שילוב בין מחנה הפליטים ג'נין לאחר מבצע חומת מגן ומשכן הכנסת. עיי חורבות והרבה אפסים. לזכות חולון יאמר שהתנשאות לא היתה שם.<BR><BR></P> <P>הפועל נתניה נעלמה לה. אבל קבוצת הילדים המושפלת ההיא, זכתה באליפות נערים מחוזית מול אותם נערי מכבי נתניה. ככה זה כשבלילות קיץ ארוכים משחקים שלוש על שלוש עד שמכבים לנו את האור, ואז, בחושך, עושים תחרויות קליעה כדי לשפר את הטאצ', וכשלא מוצאים את הכדור מתיישבים ומדברים על הנקמה שבוא תבוא, או מתווכחים אם דראזן פטרוביץ' טוב יותר מאייזאה תומאס. או על מה נעשה כשנצא מהשכונה.</P> <P><STRONG>בינתיים, בעולם האמיתי</STRONG></P> <P>גביע המדינה חייב לחזור ולהיות משוחק בשיטת נוק אאוט. זה יותר סקסי, יותר מעניין ויותר סינדרלי. לו המשחקים היו משוחקים כך, במקום גלבוע עפולה וגליל עליון היו משחקות אתמול הפועל מגידו/יוקנעם והפועל לב השרון. המשחק השני מעקר את האנדרדוג ויוצר משחקים רק למען הפרוטוקול. ובאותה הזדמנות, יוחזר גם גביע אירופה למחזיקות גביע! </P> <P><STRONG>מרכינים ראש</STRONG></P> <P>עולם הכדורסל הישראלי מרכין את ראשו עם הדחתו של יואב בר מהתוכנית הישרדות. אם קברניטי ערוץ 10 יחליטו להמשיך לעונה שנייה, אין ספק שישנו מועמד אחד שחייב, אבל חייב, לתקן את העוול של העונה הראשונה. גילי מוסינזון, המשימה שלך. </P> <P>פורסם בגלובס ב 24/12/07<BR></P>