דו''ח ישראלים - מחזור 12

הגיע הזמן לדבר על ניב ברקוביץ'.  בגיל 26 הופך הבן של... לשחקן בזכות עצמו ולשחקן לא רע בכלל.  ברקוביץ' היום הוא אחד החודרים הישראליים הטובים בליגה, הוא אחד הישראלים הבודדים שמשתמשים בנשק הג'אמפ שוט ואם רק היתה לו גם קליעה מחוץ לקשת, אז היינו מדברים עכשיו על כוכב בסדר גודל אחר.  ברקוביץ' התקדם לאט לאט במשך השנים, העונה כנראה מצא את המקום המתאים לו עם מאמן שמאמין בו והפך להיות מהישראלים המובילים בליגה.  הוא שלישי בין הישראלים בליגה בנקודות, רביעי בין הישראלים באסיסטים, שלישי בין הישראלים בחטיפות, שני בין הישראלים בכמות הזריקות מהקו, שלישי בין הישראלים בכמות הזריקות משתיים ורק שמיני בין הישראלים בדקות משחק.  ברקוביץ' מודע למגבלת הקליעה מבחוץ וטוען בכל ראיון שהוא עובד על העניין, אבל כנראה כבר השלים שהוא צריך להסתדר בלי השלשות ועושה זאת לא רע בכלל, כמו ליאור אליהו, גור שלף, ונדב הנפלד שעשו קריירה גדולה בלי שלשות בארסנל.

שלומי הרוש קולע העונה 7.6 נק', מוסר 2.6 אס', מדייק ב-50% משתיים וב-42% משלוש. מספרים לא רעים עבור 21 דקות משחק.  אלא שאת הסטטיסטיקה הזאת רושם הרוש רק במשחקי הבית.  במשחקים שמחוץ לאולם הפחים הרוש משיג רק 1.2 נק', 1.0 אס', 9% משתיים,  0% משלוש.  הגארד החולוני, בעונתו השניה בליגה, חייב לדעת שלשחק טוב במשחק חוץ זה מקצוע. צריך להתעלם מהקהל היריב, להתרגל מהר לסלים,  לתאורה, לתנאי המגרש.  בעונה בה הפועל חולון דלה בתרומת הישראלים, כל נקודה של הרוש חשובה ואם הפועל חולון רוצה להישאר בליגה העונה היא חייבת לקבל ממנו תפוקה ראויה גם בחוץ.

כמו בכדורגל, לכל שחקן כדורסל יש את העמדה הטבעית שלו, העמדה בה הוא חש בבית.  הרבה פעמים בשל אילוצי הרכבים, נאלצים שחקנים לשחק בעמדה לא שלהם במשחקים מסויימים, לפעמים תקופה ממושכת ולפעמים גם עונה שלמה.  אפיק ניסים נאלץ לשחק את כל הסיבוב הראשון בעמדה מס' 1, עמדה מוכרת לו, אבל לא בדיוק העמדה הטבעית שלו.  אפיק יודע לעזור בהובלת כדור, יודע למסור ולנהל משחק, אבל לקלוע לסל זה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב.  הפועל אילת החליטה להחליף את שחקן הכנף אוסטין פרימן ברכז טבעי העונה לשם דריוס וושינגטון, מה ששיחרר את אפיק לעמדה מס' 2.  זה הסתיים ב-12 זריקות לסל, שיא עונה של 19 נק' ואפס איבודים לראשונה העונה.